رسالة: Moss. IV,9 + T-S NS 312.98 + T-S 8J31.4 + T-S 6J9.12
رسالة Moss. IV,9 + T-S NS 312.98 + T-S 8J31.4 + T-S 6J9.12العلامات
الوصف
Letter from Yeḥiel b. Yiṣḥaq ha-Ṣarfati, in Jerusalem, to a certain Menaḥem (probably the judge Menaḥem b. Yiṣḥaq b. Sasson), probably in Cairo. Dating: Early 13th century, likely 1219–29 CE (Shweka's assessment). See also T-S 8J33.4, a previous letter on the same matter. "At the beginning of the 13th century there were two communities in Jerusalem which were established after the city was conquered by Salah al-Din in 1191: the Ashkelonite community and the Maghrebi community. Beginning in 1210, a wave of pilgrims – known as the Emigration of the Rabbis – arrived from France and England. Relations between the various communities were very tense, as testified by Yehuda Alharizi, who visited Jerusalem in 1214. From letters of R. Yehiel the Frenchman to Fustat, we learn about a heated debate that took place in Jerusalem at the time. Because the Jews were not allowed to immerse themselves in the Shiloah spring, a campaign was held in Egypt to build a new mikveh, and a large sum was collected and sent to the community in Jerusalem for this purpose. But R. Yehiel, the leader of the community, objected to the construction of a new mikveh, preferring that the women of the community immerse in a private mikveh in his home – according to him, this would enable his wife to supervise the women’s immersion. R. Yehiel appealed to the local judge in Fustat, asking permission to change the the donation’s destination. However, members of the local community were not satisfied with this arrangement, and tried to build a new mikveh. The ensuing dispute split the community, until R. Yehiel and his group were forced to leave the synagogue. The two groups did not hesitate to involve the Muslim ruler in the conflict, which led to the arrest of some members of the community. The controversy spilled over into an interethnic struggle, with tensions caused by changes based on the French halachic tradition instituted by R. Yehiel. Until now, we knew of this story from two pages published almost a century ago. With the discovery of five additional pages, we now have a full description of this episode from the history of Jerusalem in the early 13th century." (Information from Roni Shweka.) Previous description: Four-page letter in Hebrew perhaps from Alexandria, concerning a dispute between prominent members of the Jewish community and the consequent expulsion of one of them from the synagogue. (Information from Mediterranean Society, IV, 384, and Goitein's index cards.)
Edition: Goitein, S. D.
Translation:
T-S 8J31.4 1r
النصوص المفرّغة
S. D. Goitein, unpublished editions.Page 1 }
- לקח הרצועה שהקדשנו ולא החזירה
- ואינו מבקש מחילה אין זה ושב ורפא
- לו והשם יודע כי מיד שראיתי כתב
- כבודך אמרתי לקהל למחר אלך לבית
- הכנסת להתיר הנידוי וישוב בבית הכנסת
- וידעתי כי מרננים הקהל על זה קמתי
- בבקר לכתוב לכבודך זה הכתב
- ואמרתי אגלה אזנך בזה כי בעיני
- הוא חילול השם שנתיר למי שאינו שב
- בשביל כבוד הרב ובמקום שיש חילול
- השם אין חולקין כבוד לרב מכל מקום
- זאת העצה יעוצה אחריך נרוצה
- הן לאסר הן להתיר הן לעקר הן לשתל
- ואתה החורש והקוצר ומושך הזרע
- והאוצר ובעמנו אתה העוצר
- ותזכה עימנו בעזר היוצר
الترجمة
T-S 8J31.4 1v
Page 2
- ידע כבודך כי דבר גדול בעינינו מה
- שאתה מכבד הרשע וקורהו השר מי
- שמו לשר מי//ש//העז בתלמידי חכמים
- ובתורה ומגלה פנים תשא לו פנים
- והמקום ישמרך מכל רע לימדתנו
- מה שאירע לר אלע בר שמע לפי
- ששמע זילותא דרבנן האמר לנבל
- נדיב ולכילי //.אמר// שוע וריננו העם בזה
- הרבה והשבתי בעבור כבודך כי כן
- מצינו ביעקב אבינו כה תאם לאדני
- לעשו והראה לכל העם כתבך והיה
- מתפאר בזה ומרשיע יותר מכל מקום
- אמרנו לקהל בשביל הרב חלקנו נתיר
- וחלק המזבח וההקדש לא נוכל להתיר
- עד שיבא דבר הרב וגזירתו
- ויעשה כחכמתו ובינתו
Page 3
- . . . . . שלח לו . . . . . . .ן ביניכם
- ושלח לי עבד עם זה השוטה וחירף
- וגידף לי ולאבותיי בפני כל הקהל
- ונידינוהו פעם שלישית וישבתי בבית
- וחזר על כרחם של הקהל והיה נושא
- כפיו על לו(!) חמס בכפיו עד שנתקשרו
- הקהל עליו והוציאו אותו מבית הכנסת
- ועדיין בו זוהמא מבחוץ אשר
- חטא והחטיא הרבים כירבעם
- בן ניבט וניבח ועל [[פיו]] //ידו// נמחקה
- המגילה של התקנה שלקחו בקניין
- // בחרם ובנידוי// כל הקהל שכל מי שיעמד עלי או
- על בד ישר אחר בערכאות של גוים
- שיתן דינר וכסף ועתה כל הקהל
- נכשלים בזה שהולכים בערכאות
Page 4
- של גוים אפילו בשבת מביאים בעבדים
- זה על זה כצאן אשר אין להם רועה
- וכל זה על יד זיה התוע בה מגלגלים
- חובה על ידי חייב ועדיין עומד הוא
- במרדו ובסורו רע ועתה כשלולח
- רבינו זה הכתב שלישי שכתב כבודך
- שלא נתת לאשה השמשים למס הקדש
- אלא בהלואה ואם תוכל להחזירם יתנם
- להקדש נפלאתי איך לא כתב כבודך
- זה בראשונה ולא היינו אומרים דבר
- ואם לא הוצאו אותם עדיין מידו לא
- היינו אומרים כלום ועתה ראה רבינו
- ודון דין זה מאחר שכבר זכה ההקדש
- על פי עדות כתבך הראשון וגם על
- פי כתבך זה שהקדשת אותם אם יוכל
- להחזירם וכבר החזירם נמצא שהיה