رسالة: T-S 12.290
رسالة T-S 12.290العلامات
الوصف
Last page of a letter from Abū Naṣr b. Avraham, in Alexandria, to a public figure, in Fustat. Identification is based on handwriting and style. The first page of the letter is missing. Dated: 9 Tammuz, apparently of the year 1141 CE (so the 8th of June). The letter contains information on ships that frequented the port of Alexandria. It mentions an attack of Bedouins on the passengers of the Sultan's ship in Tobruk (this note was added from Goitein) as well as general news and instructions of a commercial nature, dealing with spices, perfumes, books, pearls and gold. The letter reports the great distress in which the Jews of Alexandria found themselves. The leaders of the community, among them Abu Nasr himself, were under house arrest due to unpaid debts from previous years. The matter created 'hatred' (Heb. sinʾut) and general anarchy. The recipient is asked to intervene in the matter and petition a few Muslim public figures which might assist. (Information from Frenkel and Goitein's note card.)
Edition: Frenkel, Miriam
Translation:
T-S 12.290 1r
النصوص المفرّغة
Miriam Frenkel, The Compassionate and Benevolent: The Leading Elite in the Jewish Community of Alexandria in the Middle Ages (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute for the Study of Jewish Communities in the East, 2006).Recto
- תתמה אלכתאב
- ואמא בן פילן כאן פי [אבן אלכ]תוש ובלגהם אן מרכב אלצלטאן
- פי טברק וכאנו הם פי אלמלאחה פסארו טאלבין מרכב
- אלצלטאן ליטלעו פיה הו וגמאעה מן אלסגלמאסין פנהץ הו
- ואצחאבה לחק אלמרכב טלע פיה ובקו גמאעה מן אל
- סגלמאסין פי אלבר ואקלע אלמרכב פגאו קום מן אלסגלמאסין
- אלי אלאסכנדריה ואלקריב אנהם יטלעו אלי ענדך ואלצלטאן
- זאפון כאן טלע פי מרכב אלצלטאן וכדלך אבו יוסף
- אמא אלפקיה ורפאקתה טלעו פי מרכב אלקאיד ואל
- מראכב גמיעהא עדת פי אמאן אללה ואלמהדויה
- אקלעת פי יומין מן באונה ותבעהא אלשרקי יומין
- [ ] תם בעד דלך גא שרקי לה אליום ח'ִ איאם
- אללה יכתב סלאמה אלגמיע וקד פרחת בטלוע בן פילן
- פי מרכב אלצלטאן פהו אדא אגתמע בה אלשיך אבו
- אלחסן יאכד מנה אליִ קנאטיר אללאך ואלג' קנאטיר
- לבאן אלדי אבאע מן אלאקפאץ ואמא אהל אלמרכב מא
- כלי עליהם תוב לאן וקף אללכין ואלערב כל מן נזל
- ערוה ומא מאת אחד וקד נדם אלערב חית תרכו
- בן פילן סאר ותיאבה עליה ועיסי איצא פי בן כתוש
- וקמאש גירה גמיעה מעה ואמא עואץ אלטראבלסי
- פי יום ספרה אוצל אלי ענדי תלאתין דינא' ואוצא לאנסאן
- יהודי יאכד מן [ ] דינא' ומא אוצל שי ופי
- תלאתה [ ] דינא' מ[ ] וסלמהם לי בחצרה ג' יהוד
- [ ] יכון מן אלדנא'
Recto, right margin
- לי ב[ ]
- דינא' קבל [ ]
- סביל אוצל לי
- וקאל לי אנך אנפדת [ ]
- כראסתין ומא פעל ידפ[עהם]
- לי יאכדהם מעה ערפני אי
- שי כאן פיהם ואמא
- אלחסאב פמא אעאקה אלא
- אנני שהד אללה מא אסתופית
- מן אלשיך אבו מוסי הרון אלדהב
- אלי אלאן לאן בקא ענדה אלי אליום
- נחו מ' דינא' לאן אלדי אשתרו
- אללולו אחאלו עלי קום אבאעוהם
- לכאלך והו יסתופי אול פאול
- ויורד וקד אופית אנא מן
- ענדי לכל מן לה שי שיה
- וקד כנת אעלמת חצרתך פי
- גיר הדא אלכתאב אן אלעדל
- אלמתבסתג אנפדתה
- מע אבו אלחסין
- ואלטיב אבעת
الترجمة
T-S 12.290 1v
Verso
- אלת[ ]
- אצמן עני כל מא יריד לאן אלתרסים עלי ועלי אלשיך
- אבו עלי בן אלבגדאדי ועלי קום אכרין אלעבירי וגירה
- באלסנין אלפאיתה פלעל אן תעין פי דלך פהו זכות
- כביר לליום ובעדה וקד אועזת אליה איצא פי מעני
- אלשנאות אלדי הנא לעל אן ימכן כתב מגודה ללשופט
- יאכד איש מן ואערף אן מא להא אלא חצרה מולאי
- אלשיך אלאגל אלנביל אבי אלמכארם אדאם אללה עזהא
- פלה עזמאת מא כאן פרג אליהוד מן אלג'זיה וגבאיתהא
- אלא עלי ידיה וכדלך הדה אלנובה אן שא אללה ויכון
- פי אלגמלה כתאב אלשיך אלאמין ללפקיה בן עוף פה
- ינפע נפע גייד ואן כאן ואלי אלאסכנדריה באקי
- פתכון איצא כתב אליה ואן תם ואלי ג'דיד פתכון
- אלוציה לה מן תם כמא יגב פאלאמר הנא חרפה
- לאן יד אלעואם אמתדת ללנאס וכל פעוט ינכר
- ויטיל לסאנה והדה אלאמור מן אגתהד פיהא
- חסבת לה ופאז בהא לאנהא שי ללצבור ואללה
- אלמסתעאן חצרתה מכדומה באפצל סלאם ואכרם
- תחייה ואלמאס ואלוד אלפרע אלנגיב אפצל אלסלאם
- וואלדי ואלאכוה יכצץ חצרתה באפצל אלסלאם
- ואלשיך אבו אלנגם ואלשיך אבו מוסי יכצא חצרתה
- באפצל אלסלאם ומא מנהם אחד אלא מסאיל
- ומתגמם לוגעך וסארין בוצול כתבך ואמא
- אלכראויא פלא תביעהא באקל מן תלתה
Verso, right margin
- ונצף אלקנטאר
- שא וזן או צבר ואלא
- אתרכהא אעלמת חצרתך
- דלך ואלוציה באביעמר
- ואנג'אז חואיגה פאלואלדין
- משתאקין לה כתיר
- ומא סנח לחצרתה מן כדמה
- ושרפני בהא ווצל מרכב
- בן אבו סיף ואבו אלכיר פי צראע
- מגבון לעל תאכד לה כתאב
- ללקאצי ווצל פיה עיאש
- בן אלחצירה והו יכצך
- באלסלאם אלכתיר
- וחסבי אללה ונעם
- אלוכיל ט' תמוז
- ובאללה עליך וכאן מא ביד [ ]
Recto, footnotes
אבן אלכתוש: שמו של בעל האנייה. אולי הוא יוסף הלוי בן שמואל בן אלכתוש, מנכבדי אנדלוס, שנמנה עם חוג מקורביו של יהודה הלוי והיה גם בן דודתו של חלפון בן נתנאל והתכתב אתו. ראו שירמן, לתולדות, א, עמ' 328; הנ"ל, תולדות השירה, עמ' 512, הערה 135; גויטיין, הפרשה האחרונה, עמ' 139 ואילך.
4- גויטיין סבר שמדובר בשיירה יבשתית שהגיעה מסג'למאסה לטוברוק דרך המדבר. ראו גויטיין, חברה, א, עמ' 280—279; אך על פניו נראה שמדובר בחבורת אנשי סג'למאסה, שהייתה בנסיעה ימית באנייתו של אבן אלכתוש, ובלב ים החליטו, מסיבה בלתי ידועה - המפורטת ככל הנראה בדף הקודם של המכתב שאבד - להחליף אנייה בטוברוק, ואז נשדדו.
אניית הסולטאן: נזכרת במסמכים רבים משנים אלו, והכוונה לסולטאן יחיא בן עזיז מבוג'י. בדרך כלל נזכרת אנייה זו כמפליגה מספרד למצרים יחד עם 'אניית הקאיד', שהוא כנראה הקאיד מימון מאלמריה, ספרד. ראו על כך גויטיין, חברה, א, עמ' 479, הערה 9; וראו להלן שורה 9.
אניית הקאיד: ראו ההערה הקודמת.
באונה: Pauni - החודש הקופטי המקביל כאן ל-8 ביוני. מכאן שהאנייה שהפליגה לאלמהדיה יצאה באיחור רב. בדרך כלל יצאו האניות מנמל אלכסנדריה בראשית האביב, בסביבות אפריל. ראו גויטיין, חברה, א, עמ' 317.
Recto, right margin, footnotes
14-12 על מנהג מסחרי זה של גלגול חובות, 'חואלה', כדרך להימנע מתשלום מזומנים, ראו גויטיין, חברה, א, עמ' 242-241.
לכ'לכ'ה, לכ'אלך': סוג של בושם או כדורונים מבושמים. ראו ערך זה אצל דוזי, מילון לערבית.
Verso, footnotes
תרסים: צורת הענישה המקובלת שהוטלה בעיקר על חייבי מסים. מול ביתו של בעל החוב הוצבו שומרים שמנעו ממנו לצאת עד שישלם את החוב, שצורף אליו גם תשלום עבור השומרים. ראו גויטיין, חברה, ב, עמ' 371, 372. אבו נצר מבקש מן הנמען לשמש במקומו ערב עבור מאן דהו, כיוון שהוא - עם אנשי אלכסנדריה נוספים - נתונים תחת 'תרסים', כנראה בגלל מסים שלא שולמו בשנים קודמות.
4-5 זוהי דרכו של אבו נצר בן אברהם לשכנע את הנמען לעזור. הוא מסביר כי עזרה בעניין זה נחשבת למצווה וזכות, שיעמדו לו גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, כלומר יקדמו את מעמדו הציבורי וייחשבו לו למצווה דתית.
השופט: הכוונה כאן לקאצ'י המוסלמי, הזוכה במכתבי הגניזה לעתים לכינוי מקראי זה. ראו גויטיין, חברה, ב, עמ' 314.
בדרך כלל הקפידו מאוד והשתדלו לשלוח מכתבים בידי אנשים מהימנים, אולם בגלל דחיפות העניין, אבו נצר מבקש שהמכתבים יישלחו בהקדם בידי מי שלא יהיה.
אבו אלמכארם: זהו אבו אלמכארם סני אלדולה משה בן יפת הלוי. יהודי ששימש כפקיד או איש חצר בחצר הפאטמית.
השיך' אלאמין: כנראה מדובר באיש חצר יהודי נוסף, שנשא בתואר אמין אלמֻלכּ או אמין אלדַולה.
אלפקיה בן עוף: אולי הוא אותו פקיה, חכם הלכה הסוחר עם היהודים הנזכר בראשית המכתב. ראו לעיל, ע"א, שורה 19. זהו ככל הנראה ראש המד'הב המאלכי באלכסנדריה [=שיח' אלמאלכיה], אבו טאהר אסמעיל בן מַכֵי בן עיסא בן עוף אלזהרי אלאסכנדראני, שלימד ב'מדרסה אלעופיה' שבאלכסנדריה וגם צלאח אלדין למד ממנו חדית'. הוא נפטר בשנת 1188. ראו: סאלם, עמ' 218; אלד'הבי, אלעבר, כרך 4, עמ' 242; אלסיוטי, חסן אלמחאצ'רה, כרך 1, עמ' 214; אלשיאל, אעלאם אלאסכנדריה, עמ' 112, 125. המדרסה שלימד בה הייתה המדרסה הסונית הראשונה שהוקמה בתקופה הפאטמית באלכסנדריה. היא הוקמה בשנת 1138. מעניין הקשר המיוחד בין איש הלכה סוני לבין היהודים.
משמע הואלי, מושל אלכסנדריה, עמד בדיוק להתחלף בתקופה זו.
האנשים, במקור: 'אלנאס'. גויטיין (חברה, ב, עמ' 586, הערה 6) סבר שהכוונה ליהודים. ייתכן שהכוונה כאן לאנשים מכובדים, אנשים מן היישוב, שה'עואם' (=פשוטי העם, האספסוף) מתנכלים להם, וכי מצב היהודים משקף אנרכיה כללית באלכסנדריה בתקופה זו, שבה התנכלו יסודות משולי החברה לסדר החברתי הקיים.
Verso, right margin, footnotes
אבו עמר: זהו אחיו הצעיר של אבו עמר, שהיה כנראה בראשית דרכו המסחרית, אולי במסע המסחרי הראשון שלו, והנמען מתבקש לפרוס עליו את חסותו ולמלא את צרכיו. ייתכן שזהו נער צעיר היוצא לראשונה מביתו, על פי הנאמר על געגועי ההורים אליו. ראו גם T-S 10 J 24.4, תעודה מספר 56.
