منحة في ثيقة شرعيّة: AIU VII.D.66 + AIU VII.D.38 + AIU VII.D.65
ثيقة شرعيّة AIU VII.D.66 + AIU VII.D.38 + AIU VII.D.65- الاقتباس المرجعي
- Matthew Dudley's digital edition (2025), available online through the Princeton Geniza Project at https://geniza.princeton.edu/documents/30562/.
- Relation to document
- Digital Edition
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة
Editor: Dudley, Matthew
AIU VII.D.66 recto
°
Matthew Dudley's digital edition (2025).
- בע׳׳ה
- בפנינו עדים חותמי מטה הודה הגביר יקר ונעלה לתהלה כה׳׳ר משה בנבנישת תושב עיר
- רשיד העומד היום פה מצרים שהוא חייב להיקר נשא ונעלה לתהלה כה׳׳ר שבתי דמתק׳
- מרקאדו מוגנאג'י יצ׳׳ו תושב פה העירה סך חמשה אלפים מאידיש כספ דיואניס לערך
- כל זהוב ג'נזרלי בסך מאה ושבעה מאיידיש כספ וזקפ עליו הר׳ משה הנז׳ הסך הנז׳
- חוב גמור ומלוה זקופה מעכשו ונתחייב הר׳ משה הנז׳ בחיוב גמור מעכשו
- לפרוע כל הסך הנז׳ להר׳ מרקאדו הנז׳ ולכלל הבא מכחו בראש חדש //טבת// [[כסלו]]
- הברע׳׳ל פרעון גמור בשלמות מבלי סרוב ועכוב ואיחור כלל וכל זה היה
- מהר׳ משה בשעבוד נכסיו מטאומ׳׳ק ובנאמנות גמורה מפורש מעכשו כדין
- וכהלכה - וקנינו מיד הר׳ משה הנז׳ על כל הנז׳׳ל בקגו׳׳מ בדל׳׳ב כתחז׳׳ל דלא
- כאס ודלא כט׳׳ד מעצמו ומדעתו וכו׳ וקבל עליו בשבועה חמורה בשי׳׳ת לגמור
- ולקיים כל הנז׳׳ל בלי ערעור כלל והיה זה בינם ראש חדש חשון שנת
- חמשת אלפים וארבע מאות ותשעים ואחת ליצירה פה מצרים וקיים
- מודה אני על שמעון הכהן
- כל הנז׳׳ל ע׳׳ב
- אעח׳׳מ יודע ומעידים איך הר׳ נסים ברוך ידיע רושו זה ..ז(?) ש...ש דר והחזק בקאעה שבבין אלצורין
- בקואיעה הקטנה שבתוכה אשרהם כנגד אוכאלת אלבטרך(?) ויש להם חלונות פונות על אלכליג אלחאר..(?)
- והוא פורע שכירותם בכל חדש מידו ליד הגוי בעל המלך באופן שנשארה הקאעה הנז׳ והקואיעה ה׳׳א בכחו
- וכו׳ וה׳׳ז בשלהי ח׳ מנחם שנת הת׳׳ץ
- הר׳ יצחק הת׳׳ץ
- מוגאן עד
AIU VII.D.66 verso
°
Verso
- בו׳ בש׳ בט׳ לח׳ חשון
- [[ב... ב׳׳ה ימים לח׳ חשון]] שנת התצ׳׳א ליצירה
- הכא בכפר אנבאבה שהוא כנגד בולאק אלקאהרה
- הסמוכה לפסטאט מצרים דעל נהר נילוס מותבה
- קידש //בפנינו עדים ח׳׳מ// הבחור סעדיא מימון בכ׳׳ר משה נ׳׳ע את
- הכלה הבוגרת אסתר בכה׳׳ר רחמים הלוי ידיע [מ]צפי(?)
- נ׳׳ע בקידושין גמורין כדת משה וישראל וכתב לה
- בתו׳ כתובה מן האירוסין סך גv מ׳׳כ מהמטבע
- הנהוג היום פה מצרים באופן שאנו ח׳׳ו תבא וכו׳
- תגבה וכו׳ - ואלו הם הת׳׳ש ת׳׳ח מ׳ אסתר האשת הר׳׳מ
- בוכיל דודת הכלה אחות אביה כסא׳׳מ לעשות לה
- נדוניא ד׳ חליפות שמלות שלימות ושמ׳ שלם והוא
- נתח׳ לעשות לה גוייאש בתו׳ מוקדם זוג חלק
- וכואתם זהב וכשאתוין וכלאכיל וחיאצה כספ
- כניסה לחופה בס׳׳ד בחג הפסח הפרע׳׳ל והדירה
- כה׳ (כהתורה) בעיר מנצורה ושאר התנאים כמ׳׳ז [[ואם ..׳׳.]]
- [[תבא כתובה זו לידי גבייה]] ויכתוב לה בתורת
- כתובה מן הנישואין סך מאה זהובים פונדוקליס
- ואם ח׳׳ו תבא כתובה זו לידי גבייה תגבה כל הסך
- הנז׳ וכו׳ אבל אם ח׳׳ו יבא זמן החופה ודודת הכלה
- לא עשתה כל הנדוניא והש׳׳ע הנז׳ אז בעת תהיא [[יפטר.ה]]
- יפטור החתן הנז׳ את הכלה הנז׳ בגט כשר //כד׳ וכה׳// לה עליו
- שום כתובה [[...]] ואפי׳ פרוטה קטנה כלל כי כן
- התנו וקנין ושבו׳ מידם -- הר׳ אברהם ברכה
- ע׳׳ב