منحة في رسالة: CUL Add.3335
رسالة CUL Add.3335- الاقتباس المرجعي
- Solomon Schechter, [طبعة وثيقة جينيزا رقمية] (n.p., n.d.).
- Location in source
- Relation to document
- Digital Edition
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة
Editor: Schechter, Solomon
CUL Add.3335 1r
Solomon Schechter, [طبعة وثيقة جينيزا رقمية] (n.p., n.d.).
Recto (second page):
- אמר ייי עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל וג
- גואלם חזק ייי צבאות שמו ריב יריב את ריבם למען וג
- עשה צדקות ייי ומשפטים לכל עשוקים
- עשה משפט לעשוקים וג
- לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו על דרכים [[. .]] וג
- ושבתי אני ואראה את כל העשוקים אשר נעשים תחת וג
- רוח ייי אלהים עלי יען כי משח ייי אותי לבשר ענוים שלחני
- לחבוש לנשברי לב לקרא לשבויים
- דרור ולאסורים פקח קוח
- לקרוא שנת רצון לייי וג
- אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסורים בכושרות
- לפקוח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא
- יושבי חשך וצלמות אסירי עני וג
- גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור מים אין בו
- שובי לביצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך
- כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך וג
- וחתו גיבוריך תימן למען וג
- מחמס אחיך יעקב וג
- כי פדה ייי [את] יעקב וג יאמרו גאולי ייי אשר וג
- ומ . . . ות קבצם מא וג עורי צפון ובואי תימן וג
- אמר לצפון תני ולתי וג אם יהיה נדחך בקצה וג
- והביאך ייי אלהיך וג ומל ייי אלהיך את לבבך וג
- ונתן ייי אלהיך את כל וג גואלינו ייי צבאות שמו וג
- אשריך ישראל מי כמוך וג
- אשרי העם שככה לו וג
- אשרי שומרי משפט עושי וג
- אשריכם זורעי על
- כל מים
- אשרי העם יודעי תרועה וג אשר באהליהם קול רנה וישועה
- ומתפללים לצורם בתחנה ושועה וזוכרים ייחודו בכל עת ושעה
- ונלחמים עם מדברי תועה לא יבושו בעת רעה
- כי לא תמצא בהם לעולם רעה והם מבקשים חכמה ודיעה
- ועושים חסדים בטוב שמועה יגאלם נוטה שמים כיריעה
- ויחיש בימיהם גאולה ותשועה וישמרם מסער סועה
- לא תאנה אליהם רעה וג
- כי מלאכיו יצוה להם לש וג
- ואתם חזקו אל ירפו ידיכם
- כי יש שכר לפעולתכם
- חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים
- לייי
- שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם
- לא אליכם כל עוברי דרך הביטו וראו וג
- שמעו רבותי ובינו מלותי כי פקד צורי עלי חטאתי
- והפליא מכותי והרבה אנחותי והרחיק מעלי בני ובנותי
- ושבר עצמותי ופלח כליותי והדמים שירותיי
- והרבה קינותי וגדר אורחותי ועוה נתיבותי
- והשמים טירותי וסתם תפילותיי ועצמו יגונותי
- ושבתו נגינותי וחרבו מסבותי וערבו שמחותי
- ונעדרו בינותי ודממו אמרותי וחשכו נרותי
- ונסגרו דלתותי כי אל אלהי ישועתי
- ממרום שלח אש בעצמותי
- מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב וג
- לולי ייי עזרתה לי וג
- ויהי ייי משגב לדך וג
- משגב לעיתותי עזרה לצרותי מחסה בצוקותי
- ירפא משובותי וירצה תשובותי וימחה דמעותי
- וישמע שועתי ויחיש ישועותי ויריב ריבותי
- וינקום נקמותי וישיב את שבותי ויפתח את שפתי
- לספר סודותיו ולדבר הודותיו
- להרבות תודותיו ולשלם נדבותיו
- כדבר האמור
- אבוא ביתך בעולות אשלם לך
- נדרי
- אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי
- לך אזבח זבח תודה ובשם
- ייי אקרא
- נדרי לייי אשלם נגדה נא וג
- בחצרות בית ייי וג
- אליכם אישים אקרא ואדבר בשפה ברורה
- מלטוני מצוקה וצרה בעזרת האל הנורא
- אשר עמו עוז גבורה יהי עליכם סתרה
- ואגיד לכם כי הייתי משרת למלך מצרים
- האדון הגדול הנכבד הקרוי אלאפדל יאריך שדי
- ימותיו בטוב וימחץ קמיו ויתן בלבו לעשות טובה עם
- עמיו ונתן אותי על אוצרותיו ושדותיו ועריו וגנזכיו
- ומאכליו ומשקיו ומלבושיו והייתי לפניו נרצה
- ועון בי לא מצא
- ויקנאו בי עבדיו ויעזרני אלהי בחסדיו
- ועלי הטה חסד לפניו והיו המלשינים והאויבים
- ידברו עלי כזבים כמה פעמים ולא היה ישמע מהם
- עד אשר באו ימי הפקודה ויביאוני בעונש גדול
- ומכרתי מקומותיי ודירותיי כספי וזהבי ועבדי ואמהותי
- וכל קינייני ונתתי כל ממוני ונשארתי עירום ועריה
- ואומר ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה
- את כל זה נתתי כופר נפשי למען שלא אפול ביום אויבי
- ויתעללו בי ובכל זאת לא גרשני המלך מלפניו
- והשארני בשירותו כי הוא מלך חסד רודף צדק
- ושונא חמס ואחרי הדברים האלה גדל המלך הזה
- איש ערל והוא אחי טוּפַטְרִיאַרְכִי אשר הלך ממצרים
- אל קוסטנדינא בשנה שעברה עם שליח המלך
- וישם את ידו מעל השרים ועבדי המלך וייטב בעיני
- האיש הערל הזה להרחיק את כל היהודים המשרתים
- למלך ולהפילם מיד המלכות והיה לנו לפני המלך
- הגדול הזה איש עברי צדיק וחסיד ורופא וחכם ויועץ
- למלך היה מנעוריו ושמו מבורך נע וישם שמו
- שר השרים ונתנהו שר על בני ישראל אשר במלכותו
- והיה יאהבהו עד למאוד והיה על ישראל כחומה
- בצורה דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו
- וברוב עונותינו נאסף למנוחתו אל עמיו כי היה
- זקן ושבע ימים ובמותו גלה כבוד מישראל ונתקיים
- בנו והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ולא נשאר
- במלכות כמוהו
- וילקט מדורי כל נחשק ונחמד
- כל צדק וישר גוע ונשמד
- וארבץ תחת עולי כעגל לא למד
- טבעתי ביון מצולה
- ואין מעמד
- וכאשר מת השר הלזה נע ותשמחנה בנות פלשתים
- ותעלוזנה בנות הערלים ויתחזקו האובים על
- ישראל וישאו ראשם ויערימו עליהם סוד ויתייעצו
- להשמידם ולאבדם אמרו לכו ונכחידם מגוי וגו
- וידל ישראל עד למאד ביום ההוא ותכבד יד
- הערלים עליהם ונתקיים בהם ויחר אף ייי בעמו וגו
- ויתנם ביד גוים וילחצום אויביהם
- ויכנעו תחת ידם
- ואחרי כן קמו ארבעה אנשים מבחורי ישראל
- ומהם איש אחד חשוב וגדול ליהודים היה וגם הוא
- חכם ויבא רע ויתיעצו ארבעתם להיעזר על האיש
- הערל ופחים טמנו ללכדהו ולא עזרם אלהים עליו
- ברוב אשמותינו כי לא קראוהו באמת וימצאו כתב
- כתוב מפי הערל הזה כתבו בידו ולא יש בו רעה ושמו
- כי הוא כתבהו אל האפרגין אשר בארץ כנען ובירושלם
- [[בעבור מלך מצרים בדברים רעים]] ונתנו אותו על
- יד שליח כסיל ילך בו וישליכהו בבית איש שופט בעיר
- אִישְׁטוֹטַמִיאַתִי היא כפתור הסמוכה למצרים וילך האיש
- וישליך את הכתב בבית השופט וכאשר ראה
- השופט הכתב חרד חרדה גדולה ויחפש על האיש
- אשר . . ל [
CUL Add.3335 1v
Verso (first page):
- ] אפודים יחידים [
- פצע פרים צבים(?) כגרים(?) בדתות
- רחק רצף חצף קצף נופץ(?) בבריתות
- מקב ידם מדס קרס בחרס השתות
- וברכות ערוכות ארוכות לא פחותות
- ונחמות נעימות משכימות וברכות
- במור ואהלות וקציעות נפותות
- והוד וכבוד לזבוד מאד לצמיתות
- כהציג מקלות ברהטים(?) בשקתות
- וקדושות מוגשות כקומצי סלתות
- ופתח ייי על [מזו]זות ועל חל[ונות
- . . . וישועות(?) . . . בחוזק ידועות(?)
- . . . נוחרות (?)
- במסות במופתים ובאותות
- לתת חופש ונופש לכל נפש ושביתות
- בחגים ובחדשים ובשבתות
- ובחול לנחול בלי בח[ול] ולמחול עויתות
- להנחילך עולם שכלו ש . . . . ות
- שלש מאות ועש]רה עולמות מנוחות(?)
- כאומר להנחיל ל]אהבי יש עמיתות
- לשרוק ולפרוק . . . .] כהות כתותות
- בבור] שוחות שחות שחותות
- ביד קצוצי פאות מתפ . . . כסתות
- וביד פולחי דמותות עובדי תבניתות
- אשר שמו אותתם אותות
- הציבו משחית על דרך ורשתות
- יפלו ולא יקומו אמות ממותות
- ילכו ולא יגיעו כתות חתובות
- יעופו אל ארובותיהם יונות פותות
- להכשיר ולהעשיר עניה ענתות
- להתיס לאתים חרבות וחניתות
- לעת צאת השואבות לדלתות הפותות
- מים בששון ממעיני הישועה שותות
- לזכור אהב כלולות מופתות
- למשכם בחבלי אדם בעבותות
- כאמור בחבלי אדם אמשכם
- בעבותות אהבה
- אל קהלות הקודש אשר מצורם אמורים
- אמורים מסיני זכים חפים ברים
- ברים מהם מסולפים ומיושר בוערים
- בוערים כלפידים ומחשך לא גרים
- גרים יאכלו טוב הצפון כי לקח גומרים
- גומרים להידבק בצורם והצלו דוברים
- דוברים אמונים לדת אל בטרם הרים
- הרים ירוע למו כי פתי ממכתו הערים
- הערים קהל ופני שונאיהם מפילים ומשחרים
- ומשחרים פניהם לשלם אלים ופרים
- ופרים ורבים לאין מספ[ר . . . בם זרים (?)
- זרים ירעבו והם [ישבעו ויהיו זומרים (?)
- זומרים אויבים ויהיו אז בני חורים
- חורים וכפיס ממעיני הישועה חושרים
- חושרים בשורות טובות כי מראש טורים
- טורים מאורם דבריהם גלוייה טהורים
- טהורים ירוקים אשורים לקישים עם יורים
- יורים חיצים לאשר במסתר יחרים
- יחרים לפי חרב ושרידים בחן כומרים
- כומרים ממשטן תשובות לשפוך כרים
- כרים נרחבים ירעו כר שערים לחומרים
- לחומרים בלי להקל ואין צוחה להגרים
- להגרים בשחיטה בודקים במעש מקטרים
- מקטרים בנינים(?) יחזו וכל פה אותם מכתרים
- מכתרים לחוות אהבת נעורים
- נעורים צוררים על ידי משורש נוצרים
- נוצרים קלופים למנחה והקרבת שעירים
- שעירים ובני החורי בצלמות ולא סדרים
- סדרים ששה יגרסו ואם הם עתה עדרים
- עדרים מצאן ובקר ושבע נשמות ערים
- ערים שונאים וחוקיהם יהיו פגרים
- פגרים יקמו יום רגבים פושרים
- פושרים קושיות יתהללו לפאר צפרים
- צפרים מעירים וגרסתם בציונים צרים
- צרים בלחם העצבים ואוכלים פת קברים
- קברים יפתחו וירננו כמים על נפש קרים
- קרים תלאות להטעים כחלמות רירים
- רירים זבים בודקים בציוני שערים
- שערים ימצאו כי פנים תוארים
- תוארים הגביל מסובלרם בלי היות תגרים
- כאמ אלופנו מסובלים וג
- המה הקהלות הקדושות בני בית קדש הרוס הדרים
- בארץ אדום בבצרה עיר המלוכה הנקראת קוצטנדינא
- אשר נפוצו שם ברוב חובה(?) עושים מאהבה לשמור למו
- הטובה יהיו לאלפים ולרבבה ורחבה ונסבה משכרתם
- הכתובה מי יוכל להניבה להסר האיבה ולגלות החיבה
- היתה כתלאובה מהיום מתעבבה כצמחים מתרעבה
- בחדוש שם לנקבה לקדמותה להשיבה להשבית
- מדהבה מדם עקובה ותתאמץ החטובה חכמת נפש
- משיבה בתבונות מתרחבה השאלה והתשובה
- כמסיני נקשבה החמורות להרביבה והקלות להשכיבה
- וההוראה לשגבה תימנה ונגבה ומזרח ומערבה
- לרפאת משובה באהב נדבה ולקבל תשובה
- ומלאו תחת נגיבה(?) פני תבל תעבה להקים זבח ומצבה
- ומנחת יהודה לערבה כאומ וערבה לייח
- מנחת יהודה וג
- שלומות כטיפי(?) מיות וברכות כערימות
- ממגד תהומות לדרוך על במות
- להשיב השוממות ביסודות ר/א/מות
- וחזיונות סתומות יגלו בה דומות
- ויחגיר חמות להפיל חומות
- ויופיע בנקמות ויתחדשו הקדומות
- והטובות והנחמות לבנות האולמות
- ומקום האשמות בשיר עלמות
- ויתקיימו קונמות ויובלו לרקמות
- תופפות עולמות בגבהות קומות
- והצולעה לנעימות והנהלאה לתעצומות
- לקיים אומ ושמתי את הצולעה וג
- וישב עמי בנוה שלום ובמש וג
- השבעתי אתכם רואי מעשה ייי עוברי מים רבים
- מקום נהרים יאורים רחבי ידים מי שחו בצבאות מעלה
- ומטה העושים צביון צובם השם בהם אות להודע עבור
- לפסוח עליהם שמעו חכמים מלנו(?) לערכם במאתים וח(?)
- כבעפר נופח שלא תשכח מפיכם אמרתי חנוני חנוני
- אתם ריעי כי מפנקי שבקי וממשקי שוקקי הן בחליי
- לא ביקרני ובמותי לא קברני צר לי מאוד כי יצאה בי יד ייי
- קרא עלי מועד להפיל שרי וגבורי להסיר ממני משען
- ומשענה כל משען לחם וכל משען מים בטלו האשכולות
- ותשב היד כבוצר על סלסלות דודי ירד לגנו לערוגת
- הבשם לרעות בגנים וללקוט שושנים כל מבצרי בכורים
- ותאנים נפלו על פי אכל כי הרבתי תאונים יתר הגזם אכל
- הארבה והנה למעט אשר זרעתי הרבה כי טוב קויתי ויבא
- רע ואיחלה אור והנה אופל נזרע בי אדני מה אומר אחרי
- אשר הפך יש עורף לפני אוביו המאס מאסתה את יהודה
- אם בציון געלה נפשיך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא ועל
- מי נטשת מעט הצאן אשר קוניהן יהרגון ולא יאשמו היו
- לבז ואין מציל משסה ואין אומר השב כי מרעה אל רעה
- יצאו צריהם להצר להם ויאמרו לא נאשם אשתוללו אבירי
- לב נמו שנתם ולא מצאו ידיהם אנשי חיל כי הקיפה הזעקה
- כל בית גדול
