رسالة: Bodl. MS heb. a 3/12 + T-S 24.39
رسالة Bodl. MS heb. a 3/12 + T-S 24.39العلامات
الوصف
Letter in the hand of Yehoshuaʿ Maimonides (d. 1355), or at least by the same person as PER H 129 (PGPID 9391), which Goitein identified as Yehoshuaʿ's only known autograph. Both are addressed to al-Shaykh al-Muhadhdhab. In Judaeo-Arabic. Dating: ca. 1334 CE, as both seem to relate to the same affair. The sender is urging the addressee to return by appealing to his charitable deeds; how the Jewish community has been bereft of his presence; and how at this rate, his children will only know him through those charitable deeds (ll. 8–11). "Get up! Rise! And earn the World to Come. . . for as long as this continues, I have become very weak. Every hour I wonder if my weakness will increase. [If you return,] you will not have grief in your heart that you did not see me and that I did not pray for you before my death. I do not doubt in your love for me, as you must not doubt in my lasting love for you. Even if you have changed with the separation for all this time, and have been absent from my sight, my heart too has been absent" (ll. 17–23). Continues with eloquent meditations on the fickleness of fate (referred to in l. 2 as the "waterwheel" (al-dūlāb)) and on the impermanence of the world. He delivers an impromptu sermon: "The world (al-dunyā) is settled/exhausted (? mafrūgh minhā): its happiness is finite (fāniya), its advancement is regression (iqbāluhā idbār), it is a traitor to the one who trusts in it, it humiliates the one who rejoices in it, it gives nothing but that it takes it away, and delights no soul but that it saddens it—it cannot be trusted. The only benefit is in the slave's service (Ar. muʿāmala = Heb. ʿavoda) of the Truth and fearing Him and carrying out His law and seeking His mercy and fulfilling His commandments... this is the treasure that does not decay and the happiness that never perishes...." He then offers his sympathy for the recent separation between the addressee and his 'brother' ʿAbd al-ʿAzīz. Previously the two were very close, and it seems they have had a fight. 'The physicians' (al-ḥukamāʾ) were pained when they heard that 'their brother' (ʿAbd al-ʿAzīz?) was the one at fault. The letter concludes, "Nobody loves evil except every person bereft of intellect and religion, and peace is the wellspring of life, and existence is/was built up only through peace, may God bless His nation with peace." Reused on the back for Saʿadya's tafsīr for Psalms 113:4–116:6 (upper fragment) and Psalms 116:7–118:2 (lower fragment). (Information in part from CUDL and Neubauer-Cowley Catalog.) Identification and join: Alan Elbaum.
Edition: Elbaum, Alan
Translation:
Bodl. MS heb. a 3/12 12 verso
النصوص المفرّغة
Alan Elbaum, unpublished editions (n.p., 2023).Bodl. MS heb. a 3/12
- אלצגירה עלי [ ]
- לם יחצר אלי אלאן וענד [ ]
- ואלאהתמאם בכל מא אשאר בה לאנך
- תעלם מנזלתך ענדי ומחבתי פיך דאימא
- ולקד ישהד אלחק מא ענדי מן אלאלם ואלנכד
- לפראק אלמולא ומשאהדתה דאימא ואלאן
- יא שיך אלמהדב ינסא מא גרא פי הדה אלמדה
- אלטוילה וגיבתך ענא וען ישראל וען בתי כניסיות
- וען אלצדקות אלדי כנת תעמלהא פאן מא יבקא
- דכירה ללאבנה וללאולאד בעדך אלא מא תפעלה
- מן אלצדקות ואפכר כם אנעאק ענך מנהא הדה
- אלמדה אלטוילה ולא תפכר פי מא יחצל לך מן
- אלכיר ולא תסמע כלאם מן ינצחך למנפעתה
- ואנת עמרך מא כאלפתני קום אנהץ ותגתנם
- חצול אלאכרה נצם אטראפך ועוד אלי וטנך
- . . . . א גרבה ושתאת ען אלאהל וען אלתובה וען
- ישראל ואקבל נציחתי ואגתנם חיאתי לאן כל (?)
- מא בקי קד צעפת כתיר וכל סאעה אבצר [יא]כדני
- צעף זאיד ולא תבקא פי קלבך חסרה אלדי מא
- תשאהדני ואדעו לך קבל ופאתי פאנני מא
- אשך פי מחבתך ואנת מא תשך פי מחבתי דאים
- ואן כנת קד תגיירת עליי באלבעד הדה אלמדה
- וגבת ען עיני גבת קלבי ומא הדא הו
- שרט אלמחבה ואלצחבה הדא וקת צעפי
- ושיכוכתי ועגזי ועדמי אלדרהם כנת אחב
- צחבתך ושפקתך וזיארתך ואפתקאדך אלדי כנת
- [ ]אג וצל אלאמר אנך
- [ ] ולא אן תדכרני
الترجمة
T-S 24.39 1v
T-S 24.39
- איש גירך ען מחבתך אשגלך אלדולאב וכתרה
- אלאשגאל ואתסאע אלצבנה יאתרי למן ולמא דא .
- ]ק לנפסך ואנהץ תכסב אלדניא ואלאכרה אלאנסאן
- מא יאמן אלמות ולא וקת טלב אלחק לה מ[א] ירגע
- יפיד אלנדם וקד נצחתך אקבל נציחתי פאנא
- מא כתבת הדא לך אלא ודאע פאן רצית לנפסך
- אפעל ואללה ילהמך לכירתך אנא מא אתגייר
- ען מחבתך ולו נסית אנת מא ביננא ולו גפלת
- עני אנא אדעו לך ומא אנסאך ואלדניא מפרוג
- מנהא סעאדתהא פאניה ואקבאלהא אדבאר
- פאנהא גדארה במן ותק בהא מכגלה למן
- פרח בהא מא אעטת שי אלא ואכדתה ומא
- לדדת נפס אלא ואחזנהא פלא ותוק בהא
- ומא יפיד אלא מא יפעלה אלעבד מן מעאמלה
- אלחק וכופה ואמתתאל שריעתה וטלב רחמתה
- ואכתסאב פראיצה אלדי אמר בהא רבה(?) הי אלדכירה
- אלדי לא תתגייר ואלסעאדה אלדי לא תזול אבדא
- והלך לפניך צדקך כבוד ייי יאספך הו תע
- לא יכייבנא מן רחמתה ולא ימנע ענאיתה ענא אבדא
- ושלום
- ולמא בלגני מא חצל לכם מע אלגרבה אפתרקכם
- אנת ואלשיך אלאגל עבד אלעזיז אכוך וכונכם
- פי הדא אלוקת בעידין ען בעצכם אלבעץ עז עלי
- הדא גאיה אלאעזאז ואנתו עמרכם כלה מא
- אפרקתוא ולא גרא בינכם שר ולא סמע אחד
- בינכם כלאם וחאשא עקלכם ומרוה אלשיך אלאגל
- עבד אלעזיז פלא תבקו עלי פנא אלאמר אצלא
- ולקד למא סמעו אלחכמא מא גרא בינכם
- ואן אכיהם כאן אלסבב עז עליהם בהא(?) מעזה עטימה
- פמא יחב אלשר אלא כל עדים אלעקל ואלדין
- פאן אלשלום מעדן אלחיאה ומא עמר אלוגוד
- אלא באלשלום וייי יברך את עמו בשלום
- שלום כפול