رسالة: T-S 18J3.9
رسالة T-S 18J3.9What's in the PGP
- صورة
- 1 Transcription
- 1 Translation
الوصف
Letter in which Shelomo b. Semah, Ramla, describes the earthquake, probably to Efrayim b. Shemarya, or to the community of Fustat, December 1033. The letter details the terrible effects of the earthquake and its aftershocks on the inhabitants of Ramla and remarking on how many more would have died had the earthquake happened during the night. The initial earthquake is said to have taken place on Thursday, 12th Ṭevet (= December, 1033 CE). The reaction of the victims was to fast and cry out to God for mercy and the writer comments how the mercy of God was demonstrated in that there were survivors. The survivors are still living outside the city in difficult conditions. (Information from CUDL)
العلامات
Editor: Gil, Moshe
Translator: Outhwaite, Ben (in English)
T-S 18J3.9 1r
- ....
- יצאו מן הבתים לרחובות כי ראו הבתים הכתלים מטים ועומדים והקורות יוצאות
- נפרדות מן הקירות ושבות חוזרות והבינינ[ו]ת המחוזקות נופלות והדירות החדשות
- נהרסות ורבים מתו תחת המפלות כי לא היה להם מנוס הנה והנה ויצאו הכל מדירותיהם
- על פניהם והניחו כל אשר להם [ונמלטו] בנפשותיהם ואל כל אשר היו פונים היו רואים גבורות
- אל הכתלים היו מנגחים זה א[ת זה ו]נופלים ואשר נשארו כולם רעועים מבוקעים אין יושב
- כי מיראים בעליהם פן יפלו עליהם עד היום ואם לכתוב מקצת הנהיה תלאה היד מלכתוב
- גם הדעת נטרפה מאשר העין ראתה והאזן שמעה ונתקיים האמור הנה יי בוקק הארץ ובול[קה]
- ועיוה פניה והפיץ יושביה והמשכיל יבין כי הרעו ונשתוו הכל כעם ככהן כעבד כאדוניו
- בצאתם מארמנותיהם מבקשים מנוס לנפשותיהם ורבים מצדיק הדין ואומרים יי אים אמת הוא
- אם חיים ומלך עולם וג המרג[יז לאר]ץ ותסער וג המרגיז ארץ ממקומה וג הנוגע בארץ ותמוג
- ואומלל כל יושב בה וג לפני זעמו מי יעמוד [וג] והיה הדבר הזה ביום חמישי בשנים עשר יום
- לחודש טבת טרם בוא השמש פתע פתאום ברמלה כן בכל ארץ פלשתים כן מעיר מבצר
- עד כופר הפרזי כן בכל מבצרי חוף הים עד מבצר ח[יפ]ה ובכל ערי הנגב וההר עד ירושלים
- וכל עריה עד שכם וכל כפריה [ועד ט]בריה וכל בנות[י]ה הר הגליל וכל ארץ הצבי ואשר היו
- מתהלכים בדרכים יגידו גבורות אל חיים יאמרו ראינו ההרים רועשים כאילים רוקדים אבניהם
- מתפ/ו/צצות והגבעות מתנודדות והאילנות מתכופפות עד מימי הבורות במקומות עלו
- עד פיותיהם תקצר הלשון לספר ולולי רחמי אלהינו אשר רחם כרוב חסדיו והיה הדבר הזה
- טרם פנות היום והכל רואים זה את זה ומזהירים זה לזה לא היה לילה והיו הכל ישנים על
- מטותיהם לא היו נמלטים כי אם שרידים אבל רחמיו רבים וחסדיו עצומים ואם [ג]זר כלה
- לא יעשה גם טובו אשר הגדיל כי לפני היות הרעש ה[ע]לה עבים מוחשכים והגשימו טיפים
- עבים ונראו שתי קשתות גדולות ונראה כי האחת נחצת ונראתה אש ממערב נגבה בשעה
- ההיא היה הרעש אשר לא נראה כמוהו מימים קדומים ובלילה ההוא שוב נדדה והכל
- בחוצות אנשים ונשים וטף צועקים אל אלהי הרוחות להשקיט הארץ להרגיעה להושיע אדם ובהמה עוד
- בערב שבת נדדה עוד בלילי שבת והכל נבהלים אחוזי רעד נמוגים ארץ וכל יושביה בוכים צועקים
- קול גדול רחום רחם ועל הרעה הנחם ואל תבוא במשפט ברוגז רחם תזכור ואל תזכור עונות ראשונים הכל
- חרדות לובשים על הארץ יושבים לרגעים חורדים נעים נודדים זה שמונה ימים אין נחת רוח ואין נפש
- שוקטת ואשר יכול הכותב לעשות כי דבר אל העם לקדש צום לקראת עצרה ולצאת אל השדה אל
- בית הקברות בצום ובכי ומספד ולאמר קרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יי איכם וג לכו ונשובה
- אל יי וג ונבקש רחמים מי יודיע ישוב ונחם וג אולי ישוב מחרון אפו ולא באבד
- והנס הגדול כי כל הימים אשר היו העם מושלכים בחוצות גם ברחובות לא ירדו גשמים
- גם מושל העיר עם עושי מלאכת המלך תקעו להם אהלים חוץ למדינה ועד עתה ה[ם שם]
- אלהי עולם יי ישקיף ברחמיו על עולמו וירחם יצורים ויושיע אדם ובהמה ויחוס על עוללים
- ויונקים ועל אשר לא ידעו בין ימינם לשמאלם ולא נאבד ויצילכם מזאת ומכיוצא ב[זה]
- ויסתירכם מכל גזירות קשות ויצפין אתכם בסכה ביום רעה ויסתירכם בסת[ר כנפיו]
- ירוממכם ויעמיד לכם מעשיכם הטובים וחסדיכם וצדקותיכם ויושיבכם בטח [ושאנן]
- מפחד רעה ואתם שלום ובתי[כם שלום ו]כל אשר לכם שלום ותשאו שלום מאדון השלום
recto
(ln. 9-11) Many resigned themselves to divine judgement, reciting ‘The LORD is the true God, the living God and the everlasting King etc’ (Jeremiah 10:10), ‘Who looks at the earth and it shakes etc’ (Psalms 104:32), ‘Who shakes the earth from its place etc’ (Job 9:6), ‘Who touches the land and it melts’ (Amos 9:5), ‘And everyone who dwells in it will languish etc’ (Hosea 4:3), ‘Who can stand before His indignation etc? (Nahum 1:6).
(11-14) And this event occurred on Thursday, the twelfth day of the month of Tevet, before sunset, all of a sudden in Ramla, and in all of the land of Palestine, in the fortified towns and the rural villages alike, even in all the coastal fortresses up to the fortress of […] and in all the towns of the Negev and in the hill country as far as Jerusalem, and in all the towns up to Shechem (modern Nablus) and the villages as far as Tiberias, and in all the […] of the hills of Galilee and all of the Land of Israel.
(20-22) He even showed great generosity by, before the quake, summoning up dark clouds that rained heavy raindrops. Two great rainbows were seen, one of which appeared divided, and fire was seen from the south-west, at the very moment of the quake, such as had not been experienced since ancient times.
(27-29) What could this letter-writer do but speak to the people to declare a fast, call an assembly, and go out into the field to the cemetery, fasting, weeping and mourning, and saying ‘Rend your heart and not your clothing and return to the LORD your God etc’ (Joel 2:13), ‘Come, let us return to the LORD etc’ (Hosea 6:1), ‘Who knows? He may still turn and relent etc’ (Jonah 3:9).
(30) And the great miracle (והנס הגדול) was that all the days that the people were cast out into the open and in the streets, no rain fell.
(31) Moreover [the governor of the city, and the men in the king's service], pitched tents for them outside the city.
T-S 18J3.9 1v
