منحة في ثيقة شرعيّة: T-S 13J25.20
ثيقة شرعيّة T-S 13J25.20- الاقتباس المرجعي
- S. D. Goitein, index cards.
- Location in source
- Relation to document
- المناقشة
- الاقتباس المرجعي
- Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
- Location in source
- #272
- Relation to document
- Digital Edition
- الطبعة
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة
Editor: Gil, Moshe
T-S 13J25.20 1r
Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
....
- [ ושמתי ידו] כידי ושמתיהו
- [ ] ולמי שיתאוה
- [ לא] לעכב עליו ולא למנעו לפי שברצוני
- מניתיהו ובדעת נכונה שמתיהו ובנפש חפיצה עשיתיהו וקבלתו
- קידושיי היא קבלתי וכל התנאים שיתנה עליי קיבלתי הכל עלי בין טוב
- בין זולתו בין לזכות בין לחובה לפי ששמתי ידו כידי ורשותו רשותי
- ותנאיו תנאיי ואין לי לאמר לו אחרי כן לתקן מניתיך ולא לעוות
- ומעת שיפלו קידושיי לידו הרי אני מקודשת לאותו האיש אשר
- יקדשני ונשואה אני לו וקנויה אני לו לאשה ולקוחה לו בלא תרעומת
- ובלא איחור גם יש לדויד אבי רשות למנות פקיד אחר תחתיו על
- נישואי ועל קידושי ויש לאותו הפקיד שימניהו אבי תחתיו על
- נישואי ועל קידושי ככל התנאים שהתניתי לאבי למעלה וקיבלתי
- עלי אני דכר בת דויד אחריות וחומר שטר פקידות זה כחומר כל השטרות
- המעולות והמוחזקות בבית דין שלא כאסמכות ושלא כטופסין
- וכשנתברר לנו אנחנו משה בן סיבאע ואהרן בן פרג דברי דכר זאת
- בת מרנא דויד השר ונתוודע לנו באמת שהיא דכר ולא זולתה
- בעדות נכונה אז קנינו מידה קניין גמור וחמור בכלי כשר לקנות
- על כל הכתוב ומפורש למעלה ובביטול כל תניי וכששמענו אנחנו
- בית דין והזקנים החתומים בסוף השטר הזה דברי משה בן סיבאע
- ודברי אהרן בן פרג הנזכרים למעלה וידענו נאמנותם ואמתת
- אמריהם אז חקקנו ורשמנו עידותינו וכתבנו להוליך אל מצרים
- להיות ביד הזקן מרנא דויד בן יצחק לזכות ולראייה וקיים
- שמואל הכהן בן והב ננ מסאפר בן שמחה ננ יוסף הכהן בן אפרים ננ ד ה ש י ש ס ר ה ג ו ס
- יוסף הכהן החבר ברבי יעקב הסופר נע עלי בן שלמה בן רביע ת י אי פ ו ו ש ט ו
T-S 13J25.20 1v
