منحة في رسالة: T-S 13J23.11
رسالة T-S 13J23.11- الاقتباس المرجعي
- S. D. Goitein, index cards.
- Location in source
- Relation to document
- المناقشة
- الاقتباس المرجعي
- Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
- Location in source
- #066
- Relation to document
- Digital Edition
- الطبعة
صورة
النصوص المفرّغة
الترجمة
Editor: Gil, Moshe
T-S 13J23.11 1r
Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 2.
....
- אני ברחמי צור נודעתי כי לבי אל אחי [
- את מהלכי והנה [ ] לבני עקב הדברים ואתה אהוב השבעתיך [במי]
- ששכן את שמי בבית [ה]מקד[ש] הקדוש שלא תשהה את בני שעה אחת וא[ל יקח]
- מקהלות מצרים ואפלו צדה לדרך ואל י[אמרו] הירושלמים להנאת עצמו נכנס
- רב שבעתי בוז בין הזאב לרועה נבקע ה[שה] בין שני החברים בא ההפס[ד]
- לאסורים מתיר אסורים יעמיד להם רוח והצלה ממקומות אחרים ולא יאמינו
- אשר העלימו עין כי יהיו נארים וכאומר ומעלים עיניו רב מארות יחשבו ההפסד
- אשר יבוא וידעו כי דברי המושלים אמת ממשלים ולך לדעת כי שני תלמידי חכמ
- הדרים בעיר אחת ויש ביניהם תיגר סוף שאחד מהם המתגר ביום אף תגר
- ולא נכתבו לנו דברי ראשונים כי אם לקחת מוסר מהם כמו תפלת ר נחוניה בן הקנה
- שהיה מתפלל שלא יכשל בדבר הלכה [ו]ישמחו חבריו ושלא יכשלו חבריו וישמח גם
- הוא בהם ואם כה בדבר הלכה בדבר אחר על אחת כמה ולו וחס ושלום רא[ה] תלמיד
- חכ את חברו שחטא ראוי לכסות עליו ולהוכיחו בינו לבינו ואל יתחלל שם שמ[י]ם
- ונתנו חכ זל פסוק זה סימן וכשלת היום וכשל עמך גם נביא לילה לאמור כסהו בכשלונו
- בלילה שמא עשה תשובה ואל תאמר שמא אלא בודאי עשה תשובה ותל חכמים
- חייבין לנהוג כבוד זה בזה ואל יתכבד אחד בקלון חברו ששנים עשר אלף זוגות
- תלמידי חכ היו לו לר עקיבא וכולן מתו במחלה גדולה בין פסח לעצרת מפני
- שלא היו נוהגין כבוד זה בזה וכמו שאני לחברי יגמלני //צורי// ומדוע תהיה איבה בין תל
- חכ הלוא ידעו כי על כן עתידין ליתן את הדין החכמה אמרה דרכיה דרכי נועם
- וכל נתיבותיה שלום וצריך תל חכ להכי[ר] את מקומו ולהיות שמח בחלקו ומה יועילו
- לו גאותו וגדלו ואם יעלה לשמים שיאו הלזאת [ ] ילקה להכליאו ויעזוב כל אשר
- לו ואשרי החרשים ואשר>י< האלמים ואשרי הענ[וים] וענוים יירשו ארץ והתענגו
- על רוב שלום ומי יתן ויהי השלום ביניכם אבל מה אוכל לעשות אבל מחזיק
- אני לך טובה באשר עשית עם בני וביותר באשר תעשה ביציאתו ואם
- ישוב ריקם כן ראוי לו ששלוחו של אדם כמותו אלו ראו בני א[ד]ם אותו מתאונן
- מתאנח בוכה מתאבל על אשר הניח מן האסירים והבחורים והמכות והמוסרים
- אולי היו הרואים חוננים ומרחמים והיו לבותם נשברים כי יאמרו אין זה הקטן
- בשנים עושה כן כי אם מרוב הצרות המצירות אבל בראותם אותו מתלבש מתכסה
- אחר לא לו לבקר וידרוש ויחקר מערב ועד בוקר לפי כן לא הצליחה דרכו
- ולא עלתה בידו ובאשר כתבתי רב ובחסד אל אתה חכם ומבין ואין לאדם לחפש
- אחר אחרים הלואי יעמוד כל אחד ואחד במשאו כי אדם אין צדיק בארץ ומי
- יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי צורנו קדושנו ימול את הלבבות לאהבתו וליראתו
- וראוי לך לדבר על לב הכל ולכבד את חברך ואל תמציא פתח למתהלך לחבל מלך הכבוד
- ינחך תמיד וישביע בצחצחות בנפשך ושלומך ושלום חתנך ושלום כל קהלך ירבה נצח
T-S 13J23.11 1v
