מכתב: T-S 13J20.18
מכתב T-S 13J20.18What's in the PGP
- תמונה
- 1 Transcription
תיאור
Letter from Moshe b. Levi ha-Levi, in Qalyub, to Gaon Sar Shalom ha-Levi, in Fustat. In Hebrew. After a poem in praise in the Gaon and lengthy salutations, Moshe tells the story of a certain Yefet b. Shelomo the physician, known as Ibn al-Ṭaffāl (“son of the fuller”), who arrived in Qalyub bearing a letter from Sar Shalom supposedly appointing him as the exclusive mohel for “all the villages.” Moshe could not find Sar Shalom’s distinctive mark in the letter, so he announced that the letter was counterfeit. The poor man Ma‘ani’s son was circumcised by Yefet ha-Qatzar instead, pro bono. Moshe now gets to the point of the letter: he has heard that Ibn al-Ṭaffāl slandered him to Sar Shalom, claiming that he said things against the Gaon that he never said. Moshe concludes by begging for mercy: he insists that has not done anything wrong, Sar Shalom must not believe anything without witnesses and proofs, and, finally, who is he that Sar Shalom should be angry at him? “After whom is the king of Israel come out? after whom dost thou pursue? after a dead dog, after a flea” (1 Samuel 24:14). On verso, he apologizes for the poor quality of the paper, stating that it was the best he could find, and for the poor quality of his writing. He would have presented himself in person, but it was all he could do to even write a letter. He wrote it lying down, prostrated by illness of his intestines and eyes. See S. D. Goitein, Mediterranean Society, 2:232, 573; 3:503; 4:407. EMS. ASE.
תגים
Editor: Mann, Jacob
T-S 13J20.18 1r
Recto:
- בש רח וח
- שלום רב לאוהבי וג׳ שלום שלום לרחוק וג׳ וללוי אמר וג׳ יורו משפטיך וג׳
- ישימו קטורה באפיך וג׳ ברך ייי וג׳ מחץ מתנים קמיו וג׳ כי ייי יהיה וג׳
- כי אורך ימים וג׳ ייי עוז וג׳
- בחיר האל וכתר הגאונים | אשר בו נכפלו חכמות ובינים
- והוא כתר לכל גאון ופטיש | והוא גיבור בתורת דר עננים
- נבחר בשררה היקרה | וגם ישב במושב הקצינים
- אלוה חי יחיי את חמודיו | וגם יזכו אלי ברכת חתנים
- ימלא אל שאילות לבך מראש | וגם תזכה אלי שמחת אמונים
- ואשר יודיע העבד להדרת יקרת צפירת תפארת הוד ועטרת וצניף כותרת
- מרנו ורבנו אדוננו גאוננו נזרינו וכ{ת}רינו ועטרת ראשינו האור
- הבהיר והכוכב המזהיר שר שלום הלוי הגאון ראש הישיבה יחייהו
- דגול מרבבה ויזכה לשמחת בית השאובה וקיבוץ הבת השובבה
- בשמחה רבה כי הוא נכסף לראות פניך ולהשתחות לפניך ולהיסתופף
- בארמונך האלהים יגדיל ששוניך ויחזיק [ב]ניך ותחיה ותזכה ראות
- בנים לבניך כדכתיב וראה בנים לבניך שלום על ישראל
- ולא עי/כ/בני מלהכנס בכל יום לשרתך [אלא] חבלי הזמן ואין לי בגד מזומן
- כי אם חסד האל הנאמן וחוץ מזה כי משבוע ימים נולד בעיר אשר
- אני דר בו ילד לאיש עני יקרא שמו בלשון הישמעאלים מעאני
- ואמר אבי הנמול כ[י] לא ימול את בנו כי אם יפת הקצר ושלח
- אחריו והביאו לאחר [ב?]א יפת הנזכר בא יפת בר שלמה הרופא
- שיקרא לו אבן אלטפאל [ו]עמו אגרת ואמר כי היא מלפני הדרת גאוננו
- ובה כתוב כי קבעתו למילה בכל הכפר[ים] ושלא יחזור אחר
- ימהול אלא הוא וקראתי אותה והתבוננתי בה הסימן שדרך גאוננו
- לחתום בכל ספר שיצא מלפניך ולא מצאתי בה סימן ואמרתי
- לו בני אין זה הספר אמת ועוד לך אצל בעל המילה אולי ירצה
- בך הלך אליו ולא רצה בו ומל אותו יפת הקצר //בלא שכר אלא לשם שמים// לאחר זמן הגידו לי
- אנשים כי מסר בי יפת הידוע אבן אלטפאל עמך ודבר עלי דברים שלא
- דברתי וחרה בעיני גאוננו ולא האמנתי אליהם ואמרתי [אי]ך [[יעשה]]
- יחרד עלי גאוננו וכי עשיתי דברים מגונים אינם בתורת משה רבנו
- עד שיחרד עלי גאנינו ועוד יעשה משפט בלא עידים
- עבד מעבדיו עבדו משה בן לוי הלוי סט
Right margin:
- וישמע דברי מוסר בלא עידים ולא ראוית חלילה לגאונינו מעשות //זאת// ועוד מי אני שיחרד עלי גאונינו אחרי
- מי יצא מלך ישראל וג׳ השכח חנות אב(!) וג׳ במנהג אבותיך הקדושים דינינו לכף זכות ואל תאשימני ואל תשפוך דם נקי
- שא שלום עדי אין קץ לשלום ושלו[ם]
- . . מידי .
T-S 13J20.18 1v
Verso:
- ולא ואל תאשימני מבני הכתיבה והנ/י/יר //כי// הכתיבה אינה
- טוב וכן הנייר וחיי גאוננו לא מצאתי נייר טוב מזה
- ועוד הכתיבה אינה טובה מפני כי אני חולה
- וכתבתי אותה ואני מיסב כי אני חולה במעי ועיני
- ולא אוכל לעמוד ולולי כי אני חולה הייתי חלף כתבי ושלום
- תגיע להדרת גאוננו של[
