Letter: Bodl. MS heb. f 102/52
Letter Bodl. MS heb. f 102/52What's in the PGP
- Image
- 1 Transcription
Description
Letter probably from Yedutun ha-Levi, in Fustat, to his brother Moshe b. Levi ha-Levi, in Qalyūb. (Identification is tentative, based on handwriting and typical phrases and names.) Someone, possibly ʿImrān (but not their paternal uncle of the same name), recently died in or around the addressee's location. The 'kabīra' (old woman?) has arrived back safely. Abū Zikrī (=Sar Shalom??) is making a big fuss and swearing that he saw Moshe in Cairo on Wednesday with two baskets of apricots. Yedutun complains about how everyone repays him with ingratitude, and he seems to refer to his activities as a physician (although Goitein read יטבהם in line 9 as יכצהם). Yedutun had to swear to Abū Zikrī that he must have been mistaken about seeing Moshe in Cairo and that Moshe doesn't know Ben Shaʿya either. Abū Zikrī apparently gave an exceedingly long sermon (דראש) on Shabbat. Tāhir is asking about Moshe's news and wants him to know that the new wālī is a relative of the old wālī, and he will take revenge on people who defy him (or defied his predecessor?), so Moshe should watch out. Moshe should also pass on Yedutun's prescription to Yaḥyā al-Khuḍarī, because Yedutun owes him a favor. He is very sad about ʿImrān and can't even eat bread (a standard phrase to express grief). He asks Moshe to pass on condolencees to ʿImrān's brother. And if Moshe wants the family to come visit him at the end of the month, he should let them know with a day's notice. Previous description: Warm letter by a man in Fustat to his brother in the countryside, mentioning an old woman, probably the bearer of a message, best not confided to paper. (Information from Mediterranean Society, III, p. 338). ASE
Tags
Editor: Goitein, S. D.
Bodl. MS heb. f 102/52 52 recto
Bodl. MS heb. f 102/52 52 verso
- אלדי אערף בה אכי בעד אלסלאם עליה
- ותקביל ידיה אן אלכבירה וצלת סאלמה וערפתנא
- מא אנת עליה פאללה לא ישגל לך קלב ואן אלשיך
- אבו אלברכאת נפד ליערף אלכבר וערפתה
- ופאתה ולמא כאן //לילה// יום אלסבת זעק לנא אבו
- זכרי וגעל אנה יתקצי ענך וקאל ראיתה פי
- אלקאהרה ומעה חמודות קפצין משמש
- ולכן מגלגלין זכות על ידי זכאי אכד מן קתל
- אלצגיר אולאיך מא יטבהם אלא אנא לולא
- מוסי מא כרג להם אלא אנא כדי אכאפי
- חקה מא אדא כרגת כארמתה ולכן הו
- קסמי מע מן אכאפיה בגמיל יכאפיני
- בקביח ומא כלא מא לא קאל ואתה ידעתה
verso
- את האיש ואת שיחו ויבדר דכר אלקפצין אלמשמש
- וחלף אנה ראך יום אלארבעא פי אלקאהרה
- וחלפת לה אנך מא דכלת ואנך מא תערף
- בן שעיא ואנך מוצא עליה מן אלבלד
- ווקפתה לילה אלסבת ויום אלסבת והו כאן דראשה
- טול אלנהאר פאבצר כיף תכון אן קצי וכרג
- וטאהר ינפד יטלב מנך כשף אלאחואל
- ודכר אן אלואלי אלגדיד קריב אלואלי אלקדים ואן
- מצירה יכרג וינתקם ממן כאפאה בשר
- פאחרץ אן יצלה מנך מכרמה ויחיה אלכצרי
- ערפה אלצפה וסואלי ענה פלה עלי גמילה
- ולא תסל ואללה מא באקדר אכל אלכבז אסף
- עלי עמראן ואן בעיד כלטתי באחד חלף
- אלזמאן מא יבקי לנא מן לנא מנה רוחה
- ועזי אכוה עני וען מולאי ואן קאם בכאטרך
- אן נכרג אכר אלשהר ערפנא מן קבל ביום
- ושלום